גופן סת״ם שעיצבה פרנציסקה ברוך בהשראת כתבי יד אשכנזים מן המאה ה־16 (ובמיוחד מהגדת פראג, 1526), הינו מהיפים ביותר שנוצרו במאה הקודמת. את גופן עזר פרנציסקה עיצבתי בהתבסס על טיפוס אות זה, תוך רצון לשלב את הגישה המסורתית־ארכאית של ברוך עם גישה עדכנית, עכשווית יותר.

לתחושה העדכנית תורמים מספר אספקטים של הגופן החדש: חיתוכי־האות הגסים (יחסית למקור), נקיון קווי המתאר, קיטועי ה׳שבלונה׳ והרחבת האותיות. סממן בולט נוסף של הגופן החדש הינו נטיה חזקה לרדוקטיביות צורנית, כפי שהיא באה לידי ביטוי באותיות אל״ף, צד״י וצד״י סופית.

עם זאת, אולי האספקט הבולט ביותר בגופן עזר פרנציסקה הינו השילוב הייחודי בין סגנון הכתב האשכנזי המובהק עם מוטיבים של כתב איטלקי ומזרחי חצי־רהוט, כפי שהם מופיעים בכתבי יד מאיטליה (אברהם פריצול) ומתימן (סעדיה אל עדני), במאות ה־13 וה־15 בהתאמה – החלק התחתון, המקושת והזורם של אותיות כ״ף, פ״א ועי״ן (המאזכר סממנים של כתב קליגרפיה ערבי), האותיות הפחוסות, והמשיכות העבות של גגות ובסיסי המשקל הכבד המשותפות לשני סוגי הכתבים כאחד.

את עזר פרנציסקה ניתן להבין גם כחוליה מאוחרת המתייחסת לגופן הדסה, המשלב, במקרה שלו, מוטיבים של טיפוסי הכתב האשכנזי והספרדי. אך מעל לכל, עזר פרנציסקה הוא שיר אהבה לטיפוס הכתב האשכנזי. גופן המבקש לשלב קלאסיקה על־זמנית זו עם תקופתנו.