את עזר אקספרימנטה עיצבתי במהלך שנת 2016. המטרה היתה להציע אלטרנטיבות לאותיות המוכרות, לאתגר את עצמי, להסתכן. את עזר אקספרימנטה יצרתי אחרי שלושה פרויקטים של פונטים סנס־סריפיים תואמי אנגלית, שנועדו לשימוש נרחב – פונט דוּ, פונט סמסונג (יחד עם המעצב הבריטי נוויל ברודי, עבור מערכות ההפעלה של סמסונג) ופונט היבּוֹ (עבור גוגל פונטס). שלושת הפונטים האלה עוצבו ברצף, והרגשתי צורך להתרענן עם משהו קצת פחות צפוי.

תמיד עניינה אותי האפשרות של צמצום האות, ואפילו האפשרות לייצר שלד שונה לאותיות מסוימות – שזה מעשה ״מסוכן״ במונחי עיצוב פונט. ב״מסוכן״ הכוונה לשילוב אחר, שאינו מובן מאליו, שהוא אולי פחות מסחרי. ב׳עזר אקספרימנטה׳ אני מנסה לשלב בין עקרונות שאנחנו מכירים מהבאוהאוס לבין שלדים של אותיות עבריות עתיקות מהמאה הראשונה לספירה. מהצד של הבאוהאוס המודרניסטי, מדובר באינטרפרטציה לנסיונות של פאול רנר, קורט שוויטרס, הרברט באייר ואירנה הופמן, וגם לנרקיס־רותי של צבי נרקיס, במידה מסויימת. מן העבר הרחוק, הושפעתי מאותיות חצובות באבן על גבי קברים עתיקים.

לדוגמה המ״ם – זו המ״ם העתיקה ה״מעויינת״, שנמצאת בין השאר בכתובות קבורה יהודיות מהמאה השלישית לספירה, ששולבה עם אחת מצורות היסוד המוכרות של הבאוהאוס – עיגול מושלם. צירוף די אבסורדי שבמפתיע נראה נכון – מהרגע הראשון שציירתי אותו! גם הקטיעה של רגלי הלמ״ד, הקו״ף והת״ו לכאורה היתה אמורה לגרוע מזיהוי האותיות, אבל הן נשארו נהירות לעין וחיזקו את האופי המשחקי של הפונט.

את אותם העקרונות בהם גדולי מעצבי הבאוהאוס דגלו, מצאתי כבר במאות הראשונות לספירה – הצמצום, הנקיון והדיוק של עבודת הסתתים העבריים של אז. זאת הסיבה ש׳העזתי׳ לייצר את השילוב הזה. ההומאז׳ שלי מגיע ממקום משחקי, שאמנם מתייחס בכבוד למודרנה, אבל גם מודע לחשיבות הגדולה יותר שיש להיסטוריה של הכתב העברי.