תאי דם אדומים (אֵרִיתְרוֹצִיטים, Erythrocytes) הם המרכיב העיקרי של הדם. התאים הם אלו המקנים לדם את צבעו האדום, והם אחראים לתפקידו העיקרי של הדם: נשיאת חמצן אל כל תאי הגוף וסילוק פחמן דו־חמצני מהם, תהליך המושפע מלחץ חלקי של חמצן ופחמן דו־חמצני ושל pH. ההמוגלובין הוא המקנה לאריתרוציטים את צבעם האדום. כמות התאים האדומים בפלזמה היא הגבוהה ביותר מבין כל תאי הדם. כמות שבין 4.5 מיליון תאים ו־6 מיליון תאים למיקרוליטר (מיליונית ליטר) דם נחשבת לנורמלית.
תפקידם העיקרי של האריתרוציטים הוא להעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף ולהעביר פחמן דו־חמצני מהתאים אל הריאות. האריתרוציט נוצר מתאי גזע בתהליך הבשלה שנקרא אריתרופוייזה (Erythropoiesis), המתרחש במח העצם, מאבד האריתרוציט את הגרעין שלו. במעבר ממח העצם לדם נקרא התא תא דם אדום צעיר (רטיקולוציט) והוא מכיל שרידי RNA. לאחר התמיינות הופך הרטיקולוציט לתא בשל. תא דם בוגר הוא חסר גרעין ואברונים. כל תא דם אדום מכיל כ־300 מיליון מולקולות המוגלובין. האריתרוציט מכוסה בקרום המורכב מליפידים וחלבונים, מרכיבים המגדירים את סוג הדם. אורך החיים של אריתרוציטים הוא כ־120 יום, והם מפורקים בטחול.
תאי דם אדומים (אֵרִיתְרוֹצִיטים, Erythrocytes) הם המרכיב העיקרי של הדם. התאים הם אלו המקנים לדם את צבעו האדום, והם אחראים לתפקידו העיקרי של הדם: נשיאת חמצן אל כל תאי הגוף וסילוק פחמן דו־חמצני מהם, תהליך המושפע מלחץ חלקי של חמצן ופחמן דו־חמצני ושל pH. ההמוגלובין הוא המקנה לאריתרוציטים את צבעם האדום. כמות התאים האדומים בפלזמה היא הגבוהה ביותר מבין כל תאי הדם. כמות שבין 4.5 מיליון תאים ו־6 מיליון תאים למיקרוליטר (מיליונית ליטר) דם נחשבת לנורמלית.
תפקידם העיקרי של האריתרוציטים הוא להעביר חמצן מהריאות לתאי הגוף ולהעביר פחמן דו־חמצני מהתאים אל הריאות. האריתרוציט נוצר מתאי גזע בתהליך הבשלה שנקרא אריתרופוייזה (Erythropoiesis), המתרחש במח העצם, מאבד האריתרוציט את הגרעין שלו. במעבר ממח העצם לדם נקרא התא תא דם אדום צעיר (רטיקולוציט) והוא מכיל שרידי RNA. לאחר התמיינות הופך הרטיקולוציט לתא בשל. תא דם בוגר הוא חסר גרעין ואברונים. כל תא דם אדום מכיל כ־300 מיליון מולקולות המוגלובין. האריתרוציט מכוסה בקרום המורכב מליפידים וחלבונים, מרכיבים המגדירים את סוג הדם. אורך החיים של אריתרוציטים הוא כ־120 יום, והם מפורקים בטחול.
הבית הלבן (באנגלית: The White House) הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא ארצות הברית. המבנה שוכן בשדרות פנסילבניה מספר 1600 שבוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הוא נבנה בשנים 1792–1800 מאבן אקוויה שנצבעה לבן, ומשמש כמעונם הרשמי של כל נשיאי ארצות הברית מאז כהונתו של ג'ון אדמס.
כמעונו המנהלי של נשיא ארצות הברית, המונח "הבית הלבן" משמש כמילה נרדפת לממשל הנשיא וליועציו באופן כללי. שטח הקרקע נמצא בבעלות שירות הפארקים הלאומיים ומהווה חלק מפארק הנשיא. בשנת 2007 הוא דורג במקום השני ב"רשימת הארכיטקטורה האמריקנית האהובה" של מכון האדריכלים האמריקאי.
ביתו של הנשיא היה סממן בולט בתוכניתו של פייר צ'ארלס לאנפנט של העיר הפדרלית החדשה. אדריכל הבית הלבן נבחר במסגרת תחרות; הוצעו תשע הצעות, אחת מהן הוגשה באנונימיות על ידי תומאס ג'פרסון (לימים, נשיא ארצות הברית). הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, בחר במהירות את הצעתו של ג'יימס הובאן, אדריכל ממוצא אירי מצ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית. וושינגטון לא היה מרוצה לחלוטין מהצעתו המקורית של הובאן: הוא טען שהבית בהצעה קטן מדי, חסר קישוטים, ולא מתאים לנשיא האומה. לפי המלצתו של וושינגטון, הבית הוגדל ב-30%, והוסף אולם קבלה גדול (כיום "החדר המזרחי"). ההשראה לתוספת זו הייתה כנראה מאולם הקבלה הגדול במאונט ורנון, אחוזתו הפרטית של וושינגטון.
הבית הלבן (באנגלית: The White House) הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא ארצות הברית. המבנה שוכן בשדרות פנסילבניה מספר 1600 שבוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הוא נבנה בשנים 1792–1800 מאבן אקוויה שנצבעה לבן, ומשמש כמעונם הרשמי של כל נשיאי ארצות הברית מאז כהונתו של ג'ון אדמס.
כמעונו המנהלי של נשיא ארצות הברית, המונח "הבית הלבן" משמש כמילה נרדפת לממשל הנשיא וליועציו באופן כללי. שטח הקרקע נמצא בבעלות שירות הפארקים הלאומיים ומהווה חלק מפארק הנשיא. בשנת 2007 הוא דורג במקום השני ב"רשימת הארכיטקטורה האמריקנית האהובה" של מכון האדריכלים האמריקאי.
ביתו של הנשיא היה סממן בולט בתוכניתו של פייר צ'ארלס לאנפנט של העיר הפדרלית החדשה. אדריכל הבית הלבן נבחר במסגרת תחרות; הוצעו תשע הצעות, אחת מהן הוגשה באנונימיות על ידי תומאס ג'פרסון (לימים, נשיא ארצות הברית). הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, בחר במהירות את הצעתו של ג'יימס הובאן, אדריכל ממוצא אירי מצ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית. וושינגטון לא היה מרוצה לחלוטין מהצעתו המקורית של הובאן: הוא טען שהבית בהצעה קטן מדי, חסר קישוטים, ולא מתאים לנשיא האומה. לפי המלצתו של וושינגטון, הבית הוגדל ב-30%, והוסף אולם קבלה גדול (כיום "החדר המזרחי"). ההשראה לתוספת זו הייתה כנראה מאולם הקבלה הגדול במאונט ורנון, אחוזתו הפרטית של וושינגטון.
תקן הזהב היא מדיניות מוניטרית שבה יחידת ההילך החוקי התקנית היא כמות מסוימת, קבועה מראש ובלתי ניתנת לשינוי, של זהב ולפיה כל הנפקה של כסף צמודה, בצורה זו או אחרת, להיצע הזהב. תחת תקן הזהב, המטבע מונפק מהמתכת עצמה, ביחידת משקל סטנדרטית, ידועה, או שהמנפיק מתחייב לספק, בתמורה לשטר הכסף, כמות מסוימת, קבועה מראש, של זהב.
معيار الذهب هو سياسة نقدية تكون فيها العملة القانونية القياسية هي كمية معينة ومحددة مسبقًا وغير قابلة للتغيير من الذهب، وبموجبها يرتبط كل إصدار نقدي، بطريقة أو بأخرى، بالمعروض من الذهب. وبموجب معيار الذهب، يتم إصدار العملة من المعدن نفسه، بوحدة وزن قياسية معروفة، أو يتعهد المصدر بتقديم، مقابل الورقة النقدية، كمية معينة محددة سلفا من الذهب. معنى هذا البيان هو أن وراء كل ورقة نقدية تصدر في دولة تلتزم بمعيار الذهب، هناك كمية مادية ومؤكدة وثابتة من الذهب مملوكة للدولة.
The gold standard is a monetary policy in which the standard legal tender is a certain, predetermined and unchangeable amount of gold and according to which every issue of money is linked, in one way or another, to the supply of gold. Under the gold standard, the currency is issued from the metal itself, in a standard, known unit of weight, or the issuer undertakes to provide, in exchange for the banknote, a certain, predetermined amount of gold. משמעות האמירה הזו היא שמאחורי כל שטר כסף המונפק במדינה הדובקת בתקן זהב, קיימת כמות פיזית, מסוימת וקבועה, של זהב הנמצאת בבעלותה של המדינה. 'מטבע תקן זהב' יכול להיות פנימי, כזה הניתן להמרה בזהב על ידי כל אזרח במדינה או חיצוני, בינלאומי, קרי, ניתן להמרה רק על ידי מספר מוגבל של ישויות מוניטריות כדוגמת בנקים מרכזיים של מדינות אחרות.
תקן הזהב היא מדיניות מוניטרית שבה יחידת ההילך החוקי התקנית היא כמות מסוימת, קבועה מראש ובלתי ניתנת לשינוי, של זהב ולפיה כל הנפקה של כסף צמודה, בצורה זו או אחרת, להיצע הזהב. תחת תקן הזהב, המטבע מונפק מהמתכת עצמה, ביחידת משקל סטנדרטית, ידועה, או שהמנפיק מתחייב לספק, בתמורה לשטר הכסף, כמות מסוימת, קבועה מראש, של זהב.
معيار الذهب هو سياسة نقدية تكون فيها العملة القانونية القياسية هي كمية معينة ومحددة مسبقًا وغير قابلة للتغيير من الذهب، وبموجبها يرتبط كل إصدار نقدي، بطريقة أو بأخرى، بالمعروض من الذهب. وبموجب معيار الذهب، يتم إصدار العملة من المعدن نفسه، بوحدة وزن قياسية معروفة، أو يتعهد المصدر بتقديم، مقابل الورقة النقدية، كمية معينة محددة سلفا من الذهب. معنى هذا البيان هو أن وراء كل ورقة نقدية تصدر في دولة تلتزم بمعيار الذهب، هناك كمية مادية ومؤكدة وثابتة من الذهب مملوكة للدولة.
The gold standard is a monetary policy in which the standard legal tender is a certain, predetermined and unchangeable amount of gold and according to which every issue of money is linked, in one way or another, to the supply of gold. Under the gold standard, the currency is issued from the metal itself, in a standard, known unit of weight, or the issuer undertakes to provide, in exchange for the banknote, a certain, predetermined amount of gold. משמעות האמירה הזו היא שמאחורי כל שטר כסף המונפק במדינה הדובקת בתקן זהב, קיימת כמות פיזית, מסוימת וקבועה, של זהב הנמצאת בבעלותה של המדינה. 'מטבע תקן זהב' יכול להיות פנימי, כזה הניתן להמרה בזהב על ידי כל אזרח במדינה או חיצוני, בינלאומי, קרי, ניתן להמרה רק על ידי מספר מוגבל של ישויות מוניטריות כדוגמת בנקים מרכזיים של מדינות אחרות.
יוסיין בולט (באנגלית: Usain St. Leo Bolt; נולד ב-21 באוגוסט 1986) הוא אצן עבר ג'מייקני, מגדולי האצנים בכל הזמנים. הוא האלוף האולימפי, בעל 8 מדליות זהב, אלוף העולם, בעל 14 מדליות מהן 11 זהב ושיאן העולם בריצת 100 מטר (9.58 שניות), בריצת 200 מטר (19.19 שניות), ובריצת שליחים 4X100 מטר (36.84 שניות). באולימפיאדת בייג'ינג (2008) שבר בולט את שלושת שיאי העולם הללו, ובכך הפך לאצן הראשון בהיסטוריה ששבר את שיא העולם בכל אחד משלושת המקצועות האלו באולימפיאדה אחת.
בולט הוא האתלט היחיד בהיסטוריה שזכה 3 פעמים באליפות העולם ב-3 מדליות זהב בריצות היוקרתיות ל-100 ול-200 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר (ברלין 2009, מוסקבה 2013 ובייג'ינג 2015).
בולט מדורג במקום השלישי בכל הזמנים במספר מדליות הזהב שצבר (8) מבין כל הספורטאים באתלטיקה במשחקים האולימפיים, ובמקום הראשון מבין הספורטאים של ג'מייקה במספר מדליות הזהב.
בולט מדורג במקום הראשון בכל הזמנים באליפויות העולם באתלטיקה במספר המדליות שצבר (14) ובמספר מדליות הזהב שצבר (11).
יוסיין בולט (באנגלית: Usain St. Leo Bolt; נולד ב-21 באוגוסט 1986) הוא אצן עבר ג'מייקני, מגדולי האצנים בכל הזמנים. הוא האלוף האולימפי, בעל 8 מדליות זהב, אלוף העולם, בעל 14 מדליות מהן 11 זהב ושיאן העולם בריצת 100 מטר (9.58 שניות), בריצת 200 מטר (19.19 שניות), ובריצת שליחים 4X100 מטר (36.84 שניות). באולימפיאדת בייג'ינג (2008) שבר בולט את שלושת שיאי העולם הללו, ובכך הפך לאצן הראשון בהיסטוריה ששבר את שיא העולם בכל אחד משלושת המקצועות האלו באולימפיאדה אחת.
בולט הוא האתלט היחיד בהיסטוריה שזכה 3 פעמים באליפות העולם ב-3 מדליות זהב בריצות היוקרתיות ל-100 ול-200 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר (ברלין 2009, מוסקבה 2013 ובייג'ינג 2015).
בולט מדורג במקום השלישי בכל הזמנים במספר מדליות הזהב שצבר (8) מבין כל הספורטאים באתלטיקה במשחקים האולימפיים, ובמקום הראשון מבין הספורטאים של ג'מייקה במספר מדליות הזהב.
בולט מדורג במקום הראשון בכל הזמנים באליפויות העולם באתלטיקה במספר המדליות שצבר (14) ובמספר מדליות הזהב שצבר (11).
בייסיק (באנגלית: Basic) הוא סרט פעולה אמריקני שבויים על ידי ג'ון מק'טיירנן בכיכובם של ג'ון טרבולטה וסמואל ל. ג'קסון. בתחילת הסרט שישה צוערים בקורס של יחידת הריינג'רס וסמל האימונים שלהם ניית'ן ווסט (מגולם על ידי סמואל ל. ג'קסון) יוצאים לתרגיל באש חיה ביום המתים בג'ונגל שליד תעלת פנמה. במהלך התרגיל מתחוללת סערת הוריקן.
לאחר שלא יצרו קשר עם הבסיס במשך שש שעות, יוצא מפקד הבסיס קולונל ויליאם סטיילס (מגולם על ידי טים דיילי) לחפש אותם. תוך כדי החיפושים, נצפה סמל ריי דנבאר (מגולם על ידי בריאן ואן הולט) כאשר הוא סוחב על גבו את סגן ליויי קנדל (מגולם על ידי ג'ובני ריביסי) תוך כדי ניהול קרב יריות עם סמל מיולר (מגולם על ידי דאש מיהוק). דנבאר יורה ופוגע במיולר והמסוק מצליח לחלץ אותו ואת קנדל הפצוע.
קנדל נלקח לניתוח ואילו דנבאר נעצר ומובל לחקירה. קפטן ג'וליה אוסבורן (מגולמת על ידי קוני נילסן), קצינת משטרה צבאית בבסיס המתפקדת כחוקרת פנים, חוקרת את דנבאר וזה אינו מוכן לדבר ורק מגיש לה פתק בו כתוב שהוא אינו בוטח באף אחד בבסיס ומוכן לדבר רק עם חייל ריינג'ר מבסיס אחר, ובתחתית הפתק כתב את הספרה 8. אוסבורן מראה את הפתק לסטיילס שמתקשר לחברו משכבר הימים - טום הארדי (מגולם על ידי ג'ון טרבולטה) ריינג'ר לשעבר שעובד במחלק הסמים ונמצא בפנמה לרגל עבודתו. הארדי הושעה לאחר שקיבל פרסום שלילי בעיתון כאשר עבריין הפיץ עליו שקרים שהוא לקח שוחד, ולכן הוא מסכים לעזור לחברו. אוסבורן אינה רוצה שהארדי יתערב בעבודתה ויחסה אליו עוין.
בייסיק (באנגלית: Basic) הוא סרט פעולה אמריקני שבויים על ידי ג'ון מק'טיירנן בכיכובם של ג'ון טרבולטה וסמואל ל. ג'קסון. בתחילת הסרט שישה צוערים בקורס של יחידת הריינג'רס וסמל האימונים שלהם ניית'ן ווסט (מגולם על ידי סמואל ל. ג'קסון) יוצאים לתרגיל באש חיה ביום המתים בג'ונגל שליד תעלת פנמה. במהלך התרגיל מתחוללת סערת הוריקן.
לאחר שלא יצרו קשר עם הבסיס במשך שש שעות, יוצא מפקד הבסיס קולונל ויליאם סטיילס (מגולם על ידי טים דיילי) לחפש אותם. תוך כדי החיפושים, נצפה סמל ריי דנבאר (מגולם על ידי בריאן ואן הולט) כאשר הוא סוחב על גבו את סגן ליויי קנדל (מגולם על ידי ג'ובני ריביסי) תוך כדי ניהול קרב יריות עם סמל מיולר (מגולם על ידי דאש מיהוק). דנבאר יורה ופוגע במיולר והמסוק מצליח לחלץ אותו ואת קנדל הפצוע.
קנדל נלקח לניתוח ואילו דנבאר נעצר ומובל לחקירה. קפטן ג'וליה אוסבורן (מגולמת על ידי קוני נילסן), קצינת משטרה צבאית בבסיס המתפקדת כחוקרת פנים, חוקרת את דנבאר וזה אינו מוכן לדבר ורק מגיש לה פתק בו כתוב שהוא אינו בוטח באף אחד בבסיס ומוכן לדבר רק עם חייל ריינג'ר מבסיס אחר, ובתחתית הפתק כתב את הספרה 8. אוסבורן מראה את הפתק לסטיילס שמתקשר לחברו משכבר הימים - טום הארדי (מגולם על ידי ג'ון טרבולטה) ריינג'ר לשעבר שעובד במחלק הסמים ונמצא בפנמה לרגל עבודתו. הארדי הושעה לאחר שקיבל פרסום שלילי בעיתון כאשר עבריין הפיץ עליו שקרים שהוא לקח שוחד, ולכן הוא מסכים לעזור לחברו. אוסבורן אינה רוצה שהארדי יתערב בעבודתה ויחסה אליו עוין.
סיפור פשוט הוא רומן נודע מאת הסופר העברי ש"י עגנון, המתאר את מסכת לבטיו של בחור צעיר בקהילה יהודית בעיר קטנה במזרח אירופה על רקע שלל מנהגיה. הסיפור הוא רומן פסיכולוגי המתאר את הקונפליקט של היחיד בין רצונותיו לבין לחצי החברה סביבו.
קונפליקט זה מוביל את הגיבור, באחד משלבי הסיפור, לאובדן שפיות. הספר מעביר ביקורת חברתית נוקבת על ערכים בורגניים בכלל, וערכי העיירה היהודית, בפרט, המתרכזים במאכל, משתה, רדיפה אחרי כבוד ותאוות ממון.
הסופר גורס שערכים אלה יכולים לפגוע ביחיד ולמנוע ממנו להגשים את רצונותיו האמיתיים, כפי שקרה להירשל הורוביץ. הרומן ראה אור בשנת 1935, ונחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית. הרומן נכלל בספר סיפורים של עגנון בשם "על כפות המנעול" אך יצא בהוצאות שונות גם כספר נפרד.
עלילת הספר עוסקת בהירשל, שהתאהב בבת משפחה רחוקה בשם בלומה, שהתיתמה מאביה ומאמה, המשמשת כמשרתת בביתו. אמו מסתייגת מקשריו איתה, ומשדכת אותו למינה - נערה מפונקת ממשפחת איכרים אמידה. בלומה, המאוהבת בהירשל, עוברת לשרת בבית אחר. לאחר נישואי מינה והירשל, הוא לוקה בהדרגה בהפרעות מצב רוח ומחשבות כפייתיות עד כדי התמוטטות ונלקח לבית חולים פסיכיאטרי, שם הוא משתקם. בבית החולים נודע לו שנולד לו בן. הוא משלים עם נישואיו למינה ומוליד בן שני. עם זאת דמותה של בלומה האהובה האבודה ממשיכה לרחף בחייו בדמיונותיו ולאורך כל דפי הסיפור.
סיפור פשוט הוא רומן נודע מאת הסופר העברי ש"י עגנון, המתאר את מסכת לבטיו של בחור צעיר בקהילה יהודית בעיר קטנה במזרח אירופה על רקע שלל מנהגיה. הסיפור הוא רומן פסיכולוגי המתאר את הקונפליקט של היחיד בין רצונותיו לבין לחצי החברה סביבו.
קונפליקט זה מוביל את הגיבור, באחד משלבי הסיפור, לאובדן שפיות. הספר מעביר ביקורת חברתית נוקבת על ערכים בורגניים בכלל, וערכי העיירה היהודית, בפרט, המתרכזים במאכל, משתה, רדיפה אחרי כבוד ותאוות ממון.
הסופר גורס שערכים אלה יכולים לפגוע ביחיד ולמנוע ממנו להגשים את רצונותיו האמיתיים, כפי שקרה להירשל הורוביץ. הרומן ראה אור בשנת 1935, ונחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית. הרומן נכלל בספר סיפורים של עגנון בשם "על כפות המנעול" אך יצא בהוצאות שונות גם כספר נפרד.
עלילת הספר עוסקת בהירשל, שהתאהב בבת משפחה רחוקה בשם בלומה, שהתיתמה מאביה ומאמה, המשמשת כמשרתת בביתו. אמו מסתייגת מקשריו איתה, ומשדכת אותו למינה - נערה מפונקת ממשפחת איכרים אמידה. בלומה, המאוהבת בהירשל, עוברת לשרת בבית אחר. לאחר נישואי מינה והירשל, הוא לוקה בהדרגה בהפרעות מצב רוח ומחשבות כפייתיות עד כדי התמוטטות ונלקח לבית חולים פסיכיאטרי, שם הוא משתקם. בבית החולים נודע לו שנולד לו בן. הוא משלים עם נישואיו למינה ומוליד בן שני. עם זאת דמותה של בלומה האהובה האבודה ממשיכה לרחף בחייו בדמיונותיו ולאורך כל דפי הסיפור.
דּוּ־חַיִּים (שם מדעי: Amphibia) היא מחלקה של מיתרניים בקבוצת בעלי ארבע רגליים, בעל-מחלקת חולייתנים לסתניים.
הדו־חיים הם חולייתנים שבצעירותם חיים במים מתוקים, ובבגרותם מסוגלים להתקיים גם מחוץ למים. למרות זאת, גם בשלב זה זקוקים הדו־חיים ללחות תמידית; את זאת הם מקיימים באמצעות הפרשת ריר על־גבי עורם, השומר על לחות העור. הריר המכסה את גופם של הדו־חיים הוא אחד מהמאפיינים העיקריים של מחלקה זו, ומשמש בעיקר לצורך נשימה עורית. לעיתים מכיל הריר חומרים רעילים המשמשים להגנה.
שמם של הדו־חיים מעיד על היותם בעלי החיים הראשונים אשר התפתחו באופן אבולוציוני מהדגים, יצאו מן המים ועברו, באופן חלקי, לחיות בסביבה יבשתית. חלק מהדו־חיים המשיכו להתקיים באופן זה, וצאצאיהם הקיימים ממשיכים בדרכם (למעט מינים מסוימים של קרפדות אשר חיות במדבר). גם שמם הלועזי של הדו־חיים, אמפיביה, מתאר מציאות זו (אמפיבי = הקשור למים וליבשה כאחד).
כאמור, הדו־חיים הצעירים, בדרך־כלל ראשנים, חיים במים בלבד. הסיבה לכך היא שליצורים אלו ישנם זימים בלבד, המאפשרים נשימה רק באמצעות סינון של חמצן מתוך המים. כאשר הדו־חיים מתבגרים הם מפתחים ריאות, ואז הם מסוגלים לקלוט חמצן מהאוויר, אם כי קיימים גם מינים חסרי ריאות שנושמים דרך עורם בלבד.
הדו־חיים הידועים ביותר הם הצפרדעים, הקרפדות והסלמנדרות. תנועתן של הסלמנדרות על־גבי הקרקע מזכירה את אופן השחייה של דגים בים (זיג-זג), דבר שתרם להבנת הקשר האבולוציוני בין שתי המחלקות.
דּוּ־חַיִּים (שם מדעי: Amphibia) היא מחלקה של מיתרניים בקבוצת בעלי ארבע רגליים, בעל-מחלקת חולייתנים לסתניים.
הדו־חיים הם חולייתנים שבצעירותם חיים במים מתוקים, ובבגרותם מסוגלים להתקיים גם מחוץ למים. למרות זאת, גם בשלב זה זקוקים הדו־חיים ללחות תמידית; את זאת הם מקיימים באמצעות הפרשת ריר על־גבי עורם, השומר על לחות העור. הריר המכסה את גופם של הדו־חיים הוא אחד מהמאפיינים העיקריים של מחלקה זו, ומשמש בעיקר לצורך נשימה עורית. לעיתים מכיל הריר חומרים רעילים המשמשים להגנה.
שמם של הדו־חיים מעיד על היותם בעלי החיים הראשונים אשר התפתחו באופן אבולוציוני מהדגים, יצאו מן המים ועברו, באופן חלקי, לחיות בסביבה יבשתית. חלק מהדו־חיים המשיכו להתקיים באופן זה, וצאצאיהם הקיימים ממשיכים בדרכם (למעט מינים מסוימים של קרפדות אשר חיות במדבר). גם שמם הלועזי של הדו־חיים, אמפיביה, מתאר מציאות זו (אמפיבי = הקשור למים וליבשה כאחד).
כאמור, הדו־חיים הצעירים, בדרך־כלל ראשנים, חיים במים בלבד. הסיבה לכך היא שליצורים אלו ישנם זימים בלבד, המאפשרים נשימה רק באמצעות סינון של חמצן מתוך המים. כאשר הדו־חיים מתבגרים הם מפתחים ריאות, ואז הם מסוגלים לקלוט חמצן מהאוויר, אם כי קיימים גם מינים חסרי ריאות שנושמים דרך עורם בלבד.
הדו־חיים הידועים ביותר הם הצפרדעים, הקרפדות והסלמנדרות. תנועתן של הסלמנדרות על־גבי הקרקע מזכירה את אופן השחייה של דגים בים (זיג-זג), דבר שתרם להבנת הקשר האבולוציוני בין שתי המחלקות.
אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.
במקור, חודש אוגוסט נקרא בשם ״סקסטיליס״ שפירושו ׳שישי׳, כיוון שהחודש הזה היה החודש השישי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים בלבד מאחר שהחודשים ינואר ופברואר נוספו מאוחר יותר. שם החודש שהיה ״סקסטיליס״ שונה על ידי הקיסר אוגוסטוס שבחר לקרוא לחודש זה על שמו, מכיוון שהתרחשו בו אירועים חשובים הקשורים לעלייתו לשלטון, כגון: מינויו לקונסול, כיבוש מצרים, מותה של קלאופטרה וסיום מלחמות האזרחים.
באזור חצי הכדור הצפוני, אוגוסט הוא חודש קיצי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, אוגוסט הוא חודש חורפי. בשנים מעוברות, חודש אוגוסט מתחיל באותו יום בשבוע שבו התחיל חודש פברואר.
בחודש אוגוסט יש 31 ימים. המחשת חודש אוגוסט בספר השעות של ז'אן דוכס ברי מהמאה החמש עשרה לספירה: בקדמת הציור, האצילים יוצאים לציד, במרכז, הפועלים רוחצים בנהר, בחלק העליון, קציר בשדות שלפני הטירה. גם פסטיבל לה טומטינה שבספרד, אשר במסגרתו נערכת מלחמת עגבניות בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם, מתקיים מדי שנה באוגוסט.
אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.
במקור, חודש אוגוסט נקרא בשם ״סקסטיליס״ שפירושו ׳שישי׳, כיוון שהחודש הזה היה החודש השישי בלוח השנה הרומי המקורי, שנפתח בחודש מרץ ושהיו בו עשרה חודשים בלבד מאחר שהחודשים ינואר ופברואר נוספו מאוחר יותר. שם החודש שהיה ״סקסטיליס״ שונה על ידי הקיסר אוגוסטוס שבחר לקרוא לחודש זה על שמו, מכיוון שהתרחשו בו אירועים חשובים הקשורים לעלייתו לשלטון, כגון: מינויו לקונסול, כיבוש מצרים, מותה של קלאופטרה וסיום מלחמות האזרחים.
באזור חצי הכדור הצפוני, אוגוסט הוא חודש קיצי ואילו באזור חצי הכדור הדרומי, אוגוסט הוא חודש חורפי. בשנים מעוברות, חודש אוגוסט מתחיל באותו יום בשבוע שבו התחיל חודש פברואר.
בחודש אוגוסט יש 31 ימים. המחשת חודש אוגוסט בספר השעות של ז'אן דוכס ברי מהמאה החמש עשרה לספירה: בקדמת הציור, האצילים יוצאים לציד, במרכז, הפועלים רוחצים בנהר, בחלק העליון, קציר בשדות שלפני הטירה. גם פסטיבל לה טומטינה שבספרד, אשר במסגרתו נערכת מלחמת עגבניות בהשתתפות עשרות אלפי בני אדם, מתקיים מדי שנה באוגוסט.
בהנדסת תוכנה, סוליד (Solid) הם חמישה עקרונות בסיסיים בעיצוב מונחה־עצמים. כאשר הקוד מאורגן לפי אובייקטים המייצגים ישויות, הדבר מאפשר שימוש חוזר בתוכנה, לצד אפשרות טובה להרחיב את הקוד הקיים. כמו כן, ישנו מעבר טבעי יותר בין הניתוח, התכנון והמימוש. יתרונה של מתודולוגיה זו היא במידול של העולם התכנותי באופן שקרוב לעולם האמיתי, יכולת שליטה בנפחים גדולים של קוד, על ידי חלוקה של עצמים לפי קטגוריות ולתת מערכות, המסייעת למיון וסידור המידע הרב על ידי שיוך פעולות ומאפיינים לאובייקטים, כאשר מאפיינים בעלי משמעות לוגית דומה, יכולים לפעול בצורה אחרת בהתאם לאובייקט שאליו הם מתייחסים.
לדוגמה, התפיסה האנושית מחלקת את העולם לקטגוריות של דומם, צומח וחי, אשר כל אחת מהן מתחלקת שוב לקטגוריות משנה, למשפחות ותתי משפחות. התכונות והפעולות, אף שיש להן משמעות דומה, יכולות לפעול בצורות אחרות בקטגוריות השונות. למשל פעולת הנשימה, שהיא קליטת החמצן מהסביבה, מתבצעת באופן שונה אצל דג ואצל אריה, אף על פי שהיא דומה מבחינה לוגית: אצל הדג הפעולה מתבצעת על ידי קליטת חמצן מהמים באמצעות זימים, ואצל האריה על ידי קליטת החמצן מהאוויר באמצעות הריאות.
בהנדסת תוכנה, סוליד (Solid) הם חמישה עקרונות בסיסיים בעיצוב מונחה־עצמים. כאשר הקוד מאורגן לפי אובייקטים המייצגים ישויות, הדבר מאפשר שימוש חוזר בתוכנה, לצד אפשרות טובה להרחיב את הקוד הקיים. כמו כן, ישנו מעבר טבעי יותר בין הניתוח, התכנון והמימוש. יתרונה של מתודולוגיה זו היא במידול של העולם התכנותי באופן שקרוב לעולם האמיתי, יכולת שליטה בנפחים גדולים של קוד, על ידי חלוקה של עצמים לפי קטגוריות ולתת מערכות, המסייעת למיון וסידור המידע הרב על ידי שיוך פעולות ומאפיינים לאובייקטים, כאשר מאפיינים בעלי משמעות לוגית דומה, יכולים לפעול בצורה אחרת בהתאם לאובייקט שאליו הם מתייחסים.
לדוגמה, התפיסה האנושית מחלקת את העולם לקטגוריות של דומם, צומח וחי, אשר כל אחת מהן מתחלקת שוב לקטגוריות משנה, למשפחות ותתי משפחות. התכונות והפעולות, אף שיש להן משמעות דומה, יכולות לפעול בצורות אחרות בקטגוריות השונות. למשל פעולת הנשימה, שהיא קליטת החמצן מהסביבה, מתבצעת באופן שונה אצל דג ואצל אריה, אף על פי שהיא דומה מבחינה לוגית: אצל הדג הפעולה מתבצעת על ידי קליטת חמצן מהמים באמצעות זימים, ואצל האריה על ידי קליטת החמצן מהאוויר באמצעות הריאות.
פיירו דלה פרנצ'סקה (באיטלקית: Piero Della Francesca; סביבות 1416–1492) היה אמן איטלקי מהרנסאנס המוקדם. לבני תקופתו היה ידוע כמתמטיקאי ואמן, אך כיום מעריכים אותו בעיקר בשל עיסוקו באמנות. ציוריו מתאפיינים בשימוש בצורות גאומטריות, שתורמות לתחושת פרספקטיבה ותלת-ממד. את רוב יצירותיו יצר בעיירה הטוסקניתארצו.
ייתכן שאת מקצועו למד בצעירותו מאחד המדענים שעבדו בסן ספולקרו. ידוע כי התחנך אצל דומיניקו ונציאנו (Domenico Veneziano), שאיתו עבד ב-1439 על ציורי פרסקו בבית החולים סנטה מריה נובה (כנסיית סנט אגידיו (Sant'Egidio), שחרבה מאז). כמו כן, הוא הכיר את פרה אנג'ליקו, שהציג אותו בפני אמנים מובילים אחרים של התקופה - מזאצ'ו וברונלסקי.
פיירו דלה פרנצ'סקה (באיטלקית: Piero Della Francesca; סביבות 1416–1492) היה אמן איטלקי מהרנסאנס המוקדם. לבני תקופתו היה ידוע כמתמטיקאי ואמן, אך כיום מעריכים אותו בעיקר בשל עיסוקו באמנות. ציוריו מתאפיינים בשימוש בצורות גאומטריות, שתורמות לתחושת פרספקטיבה ותלת-ממד. את רוב יצירותיו יצר בעיירה הטוסקניתארצו.
ייתכן שאת מקצועו למד בצעירותו מאחד המדענים שעבדו בסן ספולקרו. ידוע כי התחנך אצל דומיניקו ונציאנו (Domenico Veneziano), שאיתו עבד ב-1439 על ציורי פרסקו בבית החולים סנטה מריה נובה (כנסיית סנט אגידיו (Sant'Egidio), שחרבה מאז). כמו כן, הוא הכיר את פרה אנג'ליקו, שהציג אותו בפני אמנים מובילים אחרים של התקופה - מזאצ'ו וברונלסקי.
לְבֵנָה היא גוש של חומר קשיח המיוצרת באופן מלאכותי והמשמשת כחומר הגלם הבסיסי בבנייה מסורתית - בנייה בלבנים.
צורתן של הלבנים היא בדרך כלל תיבה והן מודבקות זו לזו באמצעות חומר מקשר ליצירת קיר חיצוני של בניין או מחיצה פנימית (המשמשת לחלוקת הקומה לחללים). קירות הלבנים יכולים להיות "קירות נושאים" (שיש עליהם עומס של התקרה מעליהם), "קירות מילואה" (שאינם נושאים את התקרה שמעליהם) או כגדרות/חומות.
תכונות הנדרשות מלבנים הן חוזק לחיצה גבוה, בידוד תרמי גבוה, בידוד אקוסטי גבוה, חסינות מפני אש ומרקם חיצוני המאפשר הדבקת חומרי טיוח. חוזק בכפיפה או בלחצי גזירה אינו נדרש מאחר שקירות הבניין אינם חשופים בדרך כלל ללחצים כאלה.
לבני בטון (ידועות יותר בכינוי "בלוקים") - עשויות מתערובת בטון, חול וחצץ דק (בעבר נעשה שימוש גם בזיפזיף). הכנתן נעשית באמצעות יציקת התערובת לתבניות אשר מקנה להן חתך (פרופיל) אופייני שכולל בדרך כלל שני משטחים וביניהם צלעות אשר כולאות בתוכן חללי אוויר. פרופיל מרובה חללים משפר את תכונת הבידוד התרמי והאקוסטי ומקטין את המסה העצמית של הלבנה. לבני הבטון מצטיינות בכושר הדבקה גבוה לחומרי טיח וחומר מקשר (טיט), חוזק לחיצה גבוה ומחירן נמוך. בישראל משתמשים בעיקר בסוג זה של לבנים לבניית בניינים.
לְבֵנָה היא גוש של חומר קשיח המיוצרת באופן מלאכותי והמשמשת כחומר הגלם הבסיסי בבנייה מסורתית - בנייה בלבנים.
צורתן של הלבנים היא בדרך כלל תיבה והן מודבקות זו לזו באמצעות חומר מקשר ליצירת קיר חיצוני של בניין או מחיצה פנימית (המשמשת לחלוקת הקומה לחללים). קירות הלבנים יכולים להיות "קירות נושאים" (שיש עליהם עומס של התקרה מעליהם), "קירות מילואה" (שאינם נושאים את התקרה שמעליהם) או כגדרות/חומות.
תכונות הנדרשות מלבנים הן חוזק לחיצה גבוה, בידוד תרמי גבוה, בידוד אקוסטי גבוה, חסינות מפני אש ומרקם חיצוני המאפשר הדבקת חומרי טיוח. חוזק בכפיפה או בלחצי גזירה אינו נדרש מאחר שקירות הבניין אינם חשופים בדרך כלל ללחצים כאלה.
לבני בטון (ידועות יותר בכינוי "בלוקים") - עשויות מתערובת בטון, חול וחצץ דק (בעבר נעשה שימוש גם בזיפזיף). הכנתן נעשית באמצעות יציקת התערובת לתבניות אשר מקנה להן חתך (פרופיל) אופייני שכולל בדרך כלל שני משטחים וביניהם צלעות אשר כולאות בתוכן חללי אוויר. פרופיל מרובה חללים משפר את תכונת הבידוד התרמי והאקוסטי ומקטין את המסה העצמית של הלבנה. לבני הבטון מצטיינות בכושר הדבקה גבוה לחומרי טיח וחומר מקשר (טיט), חוזק לחיצה גבוה ומחירן נמוך. בישראל משתמשים בעיקר בסוג זה של לבנים לבניית בניינים.
F-35 לייטנינג II (באנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הרביעי, נבחר בתוכנית Joint Strike Fighter וטס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006.
מטוסי F-35 בנויים על העיקרון של ארכיטקטורה פתוחה, כלומר ניתן להתקין במטוס במהירות מערכות נשק חדישות, תוכנות וטכנולוגיות, בהתאם להתפתחות האיומים. דבר זה מקל על תוכניות שדרוג והארכת חיים. המטוס נותן יכולת לחדור לשטח רווי-איומים, לשאת לשם נשק וחימוש, להשמיד איומים וגם לשתף במודיעין את כל שותפי הפעולה.
המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים - דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד - בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה וטורקיה - בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור - בשותפות ביטחונית.
F-35 לייטנינג II (באנגלית: F-35 Lightning II; מכונה "מטוס תקיפה משותף", ובקיצור JSF) הוא מטוס קרב חמקן מהדור החמישי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין האמריקאית. המטוס פותח ביוזמת ארצות הברית ובריטניה במטרה להחליף את מטוסי הקרב של הדור הרביעי, נבחר בתוכנית Joint Strike Fighter וטס לראשונה ב-15 בדצמבר 2006.
מטוסי F-35 בנויים על העיקרון של ארכיטקטורה פתוחה, כלומר ניתן להתקין במטוס במהירות מערכות נשק חדישות, תוכנות וטכנולוגיות, בהתאם להתפתחות האיומים. דבר זה מקל על תוכניות שדרוג והארכת חיים. המטוס נותן יכולת לחדור לשטח רווי-איומים, לשאת לשם נשק וחימוש, להשמיד איומים וגם לשתף במודיעין את כל שותפי הפעולה.
המטוס מיוצר בשלושה דגמים עיקריים - דגם A להמראה ונחיתה רגילה, דגם B להמראה קצרה ונחיתה אנכית, ודגם C לפעולה מנושאות מטוסים. מלבד ארצות הברית שמיועדת לרכוש 2,443 מטוסים, ובריטניה שהיא שותפה בדרגה ראשונה, מדינות נוספות השותפות בפיתוח הן איטליה והולנד - בדרגה שנייה, אוסטרליה, קנדה, דנמרק, נורווגיה וטורקיה - בדרגה שלישית, ישראל וסינגפור - בשותפות ביטחונית.
אקטואליה (לפי האקדמיה ללשון העברית: עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא) היא אוסף התהליכים והאירועים המתרחשים בזמן הנוכחי. כאשר התהליך מסתיים או האירוע מתרחק הוא כבר לא נחשב לאקטואליה אלא להיסטוריה. התהליך תלוי במידת המעורבות, כך שאירועים מסוימים עשויים עדיין להיחשב כחלק מהאקטואליה במקום אחד או עבור אנשים מסוימים ואילו עבור אנשים אחרים או מקומות אחרים הם כבר חלק מההיסטוריה.
דוגמה לכך היא רעידת האדמה באוקיינוס ההודי שנחשבה לאקטואליה כאשר התרחשה בדצמבר 2004, כחודש לאחר מכן, בסוף ינואר 2005, נחשבה עדיין לאקטואליה מבחינת המדינות בהן היא התרחשה; ובסוף אפריל 2005 האירוע נחשב עדיין לאקטואליה רק בעיני האנשים שנפגעו ממנו.
דיווחי אקטואליה תופסים מקום מרכזי באמצעי התקשורת. בעיתונות היומית ובשבועוני החדשות הם מהווים חלק עיקרי. גם ברדיו הם תופסים מקום נכבד, בדמות משדרי חדשות תמציתיים ויומני חדשות העוסקים באקטואליה בהרחבה. המצב דומה גם בחלק מערוצי הטלוויזיה, ומגיע לשיא בערוצים כדוגמת CNN, המקדישים את כל זמנם לאקטואליה.
אקטואליה (לפי האקדמיה ללשון העברית: עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא) היא אוסף התהליכים והאירועים המתרחשים בזמן הנוכחי. כאשר התהליך מסתיים או האירוע מתרחק הוא כבר לא נחשב לאקטואליה אלא להיסטוריה. התהליך תלוי במידת המעורבות, כך שאירועים מסוימים עשויים עדיין להיחשב כחלק מהאקטואליה במקום אחד או עבור אנשים מסוימים ואילו עבור אנשים אחרים או מקומות אחרים הם כבר חלק מההיסטוריה.
דוגמה לכך היא רעידת האדמה באוקיינוס ההודי שנחשבה לאקטואליה כאשר התרחשה בדצמבר 2004, כחודש לאחר מכן, בסוף ינואר 2005, נחשבה עדיין לאקטואליה מבחינת המדינות בהן היא התרחשה; ובסוף אפריל 2005 האירוע נחשב עדיין לאקטואליה רק בעיני האנשים שנפגעו ממנו.
דיווחי אקטואליה תופסים מקום מרכזי באמצעי התקשורת. בעיתונות היומית ובשבועוני החדשות הם מהווים חלק עיקרי. גם ברדיו הם תופסים מקום נכבד, בדמות משדרי חדשות תמציתיים ויומני חדשות העוסקים באקטואליה בהרחבה. המצב דומה גם בחלק מערוצי הטלוויזיה, ומגיע לשיא בערוצים כדוגמת CNN, המקדישים את כל זמנם לאקטואליה.
אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת־יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. באירופה נולדה תרבות המערב, שממלאת תפקידים דומיננטיים בעניינים גלובליים החל מהמאה ה־16, במיוחד מראשית הקולוניאליזם. בין המאה ה־16 למאה ה־20, מדינות אירופאיות שלטו לסירוגין באמריקה, רוב אפריקה, אוקיאניה וכן בחלקים גדולים של אסיה. שתי מלחמות העולם התמקדו בעיקר באירופה, ותרמו רבות לירידת הדומיננטיות של מדינות אירופה המערבית בעניינים דיפלומטיים באמצע המאה ה־20. במהלך המלחמה הקרה, אירופה חולקה לאורך מסך הברזל של נאט"ו במערב וברית ורשה במזרח. האינטגרציה האירופית הובילה להיווצרותה של מועצת אירופה והאיחוד האירופי במערב אירופה, ששתיהן התרחבו בהדרגה מזרחה עם מהפכת סתיו העמים ונפילת ברית המועצות בתחילת שנות התשעים.
אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת־יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. באירופה נולדה תרבות המערב, שממלאת תפקידים דומיננטיים בעניינים גלובליים החל מהמאה ה־16, במיוחד מראשית הקולוניאליזם. בין המאה ה־16 למאה ה־20, מדינות אירופאיות שלטו לסירוגין באמריקה, רוב אפריקה, אוקיאניה וכן בחלקים גדולים של אסיה. שתי מלחמות העולם התמקדו בעיקר באירופה, ותרמו רבות לירידת הדומיננטיות של מדינות אירופה המערבית בעניינים דיפלומטיים באמצע המאה ה־20. במהלך המלחמה הקרה, אירופה חולקה לאורך מסך הברזל של נאט"ו במערב וברית ורשה במזרח. האינטגרציה האירופית הובילה להיווצרותה של מועצת אירופה והאיחוד האירופי במערב אירופה, ששתיהן התרחבו בהדרגה מזרחה עם מהפכת סתיו העמים ונפילת ברית המועצות בתחילת שנות התשעים.
סוסיתא היא מכונית שיוצרה על ידי יצרנית הרכב הישראלית "אוטוקרס"[1] תחילה בחיפה ובהמשך בטירת כרמל, דגמי סוסיתא יוצרו בין השנים 1960–1978.
"סוסיתא" יוצרה בתצורות: סטיישן, מסחרית וטנדר.
בשנת 1952 פנה לדיסלאב שנלר, יהודי יוצא סלובקיה, לחברת Reliant הבריטית. רילאיינט יצרה באותה עת רכב תלת-גלגלי זול, בעיקר להובלה עירונית קלה, ושנלר קיבל את הזיכיון להרכבתו בחיפה. החברה שהקים שנלר, "מוסכים ומכוניות בע"מ", לא הייתה יותר מאשר בית מלאכה קטן, עם תפוקה דלה של עשרות יחידות עד לשנת 1955. עם המעבר של רילאיינט, ואיתו גם של המרכיב הישראלי, לשימוש בתאי נהג העשויים סיבי זכוכית (פיברגלס), צדה החברה את עינו של יצחק שובינסקי, סוחר חיפני, שנכנס לשותפות במפעל, שינה את שמו ל"אוטו-קרס", וצירף לשותפות גם את החברה הא"י לאוטומובילים, יבואנית פורד. כעת פנה לרילאיינט כדי שזו תפתח עבורו רכב מסחרי קל, ארבע-גלגלי, המבוסס על מרכב מיצור מקומי מפיברגלס, ורכיבים מכניים מיובאים מפורד אנגליה, בעיקר.
בספטמבר 1958 יוצרה המכונית הראשונה, שנמכרה תחילה בשם Regent IV (ריג'נט ארבע) בשוק המקומי, ובשם Sabra בשוקי היצוא. גרסת הסטיישן של תחילת 1960 נמכרה בישראל כ"צברה". בסוף 1959 נולדה הסוסיתא. אוטוקרס הכריזה על תחרות לבחירת שם למכונית הישראלית. 2,355 הצעות הוגשו, ומהן נבחר השם "סוסיתא", שהוגש על ידי שבעה משתתפים, בנפרד[2]. בפרס, בסך 500 לירות, זכה יוסף שוב[3], סטודנט צעיר לאגרונומיה (לימים דר') מהפקולטה לחקלאות ברחובות.
סוסיתא היא מכונית שיוצרה על ידי יצרנית הרכב הישראלית "אוטוקרס"[1] תחילה בחיפה ובהמשך בטירת כרמל, דגמי סוסיתא יוצרו בין השנים 1960–1978.
"סוסיתא" יוצרה בתצורות: סטיישן, מסחרית וטנדר.
בשנת 1952 פנה לדיסלאב שנלר, יהודי יוצא סלובקיה, לחברת Reliant הבריטית. רילאיינט יצרה באותה עת רכב תלת-גלגלי זול, בעיקר להובלה עירונית קלה, ושנלר קיבל את הזיכיון להרכבתו בחיפה. החברה שהקים שנלר, "מוסכים ומכוניות בע"מ", לא הייתה יותר מאשר בית מלאכה קטן, עם תפוקה דלה של עשרות יחידות עד לשנת 1955. עם המעבר של רילאיינט, ואיתו גם של המרכיב הישראלי, לשימוש בתאי נהג העשויים סיבי זכוכית (פיברגלס), צדה החברה את עינו של יצחק שובינסקי, סוחר חיפני, שנכנס לשותפות במפעל, שינה את שמו ל"אוטו-קרס", וצירף לשותפות גם את החברה הא"י לאוטומובילים, יבואנית פורד. כעת פנה לרילאיינט כדי שזו תפתח עבורו רכב מסחרי קל, ארבע-גלגלי, המבוסס על מרכב מיצור מקומי מפיברגלס, ורכיבים מכניים מיובאים מפורד אנגליה, בעיקר.
בספטמבר 1958 יוצרה המכונית הראשונה, שנמכרה תחילה בשם Regent IV (ריג'נט ארבע) בשוק המקומי, ובשם Sabra בשוקי היצוא. גרסת הסטיישן של תחילת 1960 נמכרה בישראל כ"צברה". בסוף 1959 נולדה הסוסיתא. אוטוקרס הכריזה על תחרות לבחירת שם למכונית הישראלית. 2,355 הצעות הוגשו, ומהן נבחר השם "סוסיתא", שהוגש על ידי שבעה משתתפים, בנפרד[2]. בפרס, בסך 500 לירות, זכה יוסף שוב[3], סטודנט צעיר לאגרונומיה (לימים דר') מהפקולטה לחקלאות ברחובות.
חיבור פשוט (באנגלית; Gifted) הוא סרט קולנוע מארצות הברית מסוגת דרמה שביים מארק ווב ויצא לאקרנים ב-12 באפריל 2017. בעיירה קטנה ליד טמפה, פלורידה חי פרנק אדלר (כריס אוונס). הוא רווק שמגדל ילדת פלא, אחייניתו מרי אדלר (מקנה גרייס).
על אף כישרונה יוצא הדופן במתמטיקה פרנק מתכנן לאפשר לה להיות תלמידה רגילה בבית הספר, אבל אימו המזדקנת (לינדזי דאנקן) מאיימת להפריד ממנו את הילדה. שתי דמויות חשובות נוספות בחייהם היא שכנתם, שעוזרת בגידול הילדה והמורה של הילדה, שמגלה את כישרונה יוצא הדופן.
דרמה (Drama) היא סוגה ספרותית, שם כולל ליצירות שנכתבו לשם הצגה ובראשן הטרגדיה והקומדיה. הדרמה היא אחת משלושת ענפי הספרות הראשיים כפי שקבע אריסטו ושני הענפים האחרים הם ליריקה ואפיקה. אריסטו מגדיר את הדרמה כפעולה שלמה שיש לה התחלה, אמצע וסוף. הדרמה מציגה את האירועים בזמן הווה.
חיבור פשוט (באנגלית; Gifted) הוא סרט קולנוע מארצות הברית מסוגת דרמה שביים מארק ווב ויצא לאקרנים ב-12 באפריל 2017. בעיירה קטנה ליד טמפה, פלורידה חי פרנק אדלר (כריס אוונס). הוא רווק שמגדל ילדת פלא, אחייניתו מרי אדלר (מקנה גרייס).
על אף כישרונה יוצא הדופן במתמטיקה פרנק מתכנן לאפשר לה להיות תלמידה רגילה בבית הספר, אבל אימו המזדקנת (לינדזי דאנקן) מאיימת להפריד ממנו את הילדה. שתי דמויות חשובות נוספות בחייהם היא שכנתם, שעוזרת בגידול הילדה והמורה של הילדה, שמגלה את כישרונה יוצא הדופן.
דרמה (Drama) היא סוגה ספרותית, שם כולל ליצירות שנכתבו לשם הצגה ובראשן הטרגדיה והקומדיה. הדרמה היא אחת משלושת ענפי הספרות הראשיים כפי שקבע אריסטו ושני הענפים האחרים הם ליריקה ואפיקה. אריסטו מגדיר את הדרמה כפעולה שלמה שיש לה התחלה, אמצע וסוף. הדרמה מציגה את האירועים בזמן הווה.
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבגלקסיית שביל החלב. למעשה כמעט כל גרמי השמיים שמסוגלים לראות בלילה בכיפת השמיים הם שמשות. השמש היא כוכב־התקן של המחלקה הספקטרלית G2V.
כדור הארץ וגופים נוספים (הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי) חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה.
מסת השמש היא 99.86% מכלל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוח הכבידה הגדול של השמש מושך חומר אליה, ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו־גרעינית שבה דוחפת גופים החוצה ממנה.
הגופים הגדולים (כוכבי הלכת) במערכת השמש מצויים במסלולי סיבוב סביב השמש, כאשר כוח הכבידה של השמש הוא הכוח המחזיק אותם במסלול, ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסלולי הגופים נקבעים על ידי האינטראקציה הכבידתית בין כל הגופים במערכת השמש, אם כי השמש עצמה היא הגורם הדומיננטי, ובקירוב ראשון המסלולים הם מסלולים אליפטיים קפלריאניים.
האנרגיה של קרינת השמש תומכת בחיים בכדור הארץ ומניעה את האקלים ואת מזג האוויר הגלובלי.
השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעיתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (Sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (Helios). במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש". במיתולוגיה היוונית והרומאית היא קרויה אפולו.
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש. השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבגלקסיית שביל החלב. למעשה כמעט כל גרמי השמיים שמסוגלים לראות בלילה בכיפת השמיים הם שמשות. השמש היא כוכב־התקן של המחלקה הספקטרלית G2V.
כדור הארץ וגופים נוספים (הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי) חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה.
מסת השמש היא 99.86% מכלל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוח הכבידה הגדול של השמש מושך חומר אליה, ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו־גרעינית שבה דוחפת גופים החוצה ממנה.
הגופים הגדולים (כוכבי הלכת) במערכת השמש מצויים במסלולי סיבוב סביב השמש, כאשר כוח הכבידה של השמש הוא הכוח המחזיק אותם במסלול, ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסלולי הגופים נקבעים על ידי האינטראקציה הכבידתית בין כל הגופים במערכת השמש, אם כי השמש עצמה היא הגורם הדומיננטי, ובקירוב ראשון המסלולים הם מסלולים אליפטיים קפלריאניים.
האנרגיה של קרינת השמש תומכת בחיים בכדור הארץ ומניעה את האקלים ואת מזג האוויר הגלובלי.
השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעיתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (Sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (Helios). במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש". במיתולוגיה היוונית והרומאית היא קרויה אפולו.
שארל קאמי סן־סנס (צרפתית: Charles Camille Saint-Saens; 9 באוקטובר 1835 - 16 בדצמבר 1921) היה מלחין, נגן עוגב, מנצח ופסנתרן צרפתי. מן הידועות ביצירותיו, הקונצ'רטי לפסנתר מס' 2 ו-4, קונצ'רטו לצ'לו מס' 1, "שמשון ודלילה" והסימפוניה מס' 3. סן-סנס נולד בפריז שבצרפת לפקיד ממשלתי. אביו נפטר כשלושה חודשים לאחר הולדתו. אמו, קלמנס, נעזרה בדודתה -קרלוטה מסון - בטיפול בקאמי.
שארל קאמי סן־סנס (צרפתית: Charles Camille Saint-Saens; 9 באוקטובר 1835 - 16 בדצמבר 1921) היה מלחין, נגן עוגב, מנצח ופסנתרן צרפתי. מן הידועות ביצירותיו, הקונצ'רטי לפסנתר מס' 2 ו-4, קונצ'רטו לצ'לו מס' 1, "שמשון ודלילה" והסימפוניה מס' 3. סן-סנס נולד בפריז שבצרפת לפקיד ממשלתי. אביו נפטר כשלושה חודשים לאחר הולדתו. אמו, קלמנס, נעזרה בדודתה -קרלוטה מסון - בטיפול בקאמי.
מעודדות צמודות הוא סרט מסוג קומדיית נעורים אמריקאית שראה אור בשנת 2000. הסרט, בכיכובה של השחקנית קירסטן דנסט הפך מייד לשובר קופות ועם הזמן התקבע מעמדו כסרט פולחן. לסרט הופקו ארבעה סרטי המשך, והוא עובד למחזמר.
טורנס שיפמן היא נערה המתגוררת בפרבר אמיד של העיר סן דייגו בקליפורניה. נבחרת העידוד של בית הספר בו היא עולה לכיתה הי"ב, ששמה ה"טורוס" ("השוורים"), זכתה חמש פעמים ברציפות בתואר אלופת הארץ. קפטן הנבחרת (שמכונה בסרט "ביג רד" - 'הג'ינג'ית הגדולה') סיימה את לימודיה וטורנס, חברת נבחרת מסורה, נבחרת כמחליפתה.
באימון הראשון אותו מובילה טורנס, נפצעת אחת מחברות הנבחרת (ששמה קרוור). טורנס ומספר חברות נבחרת נוספת יוצאות בקמפיין למציאת מחליפה לקרוור. במהלך הקמפיין הן פוגשות במיסי, תלמידה בעלת רקע בהתעמלות קרקע, שעברה לבית-סיפרן מלוס אנג'לס זה מכבר. למרות כישוריה המתאימים, מסרבת מיסי בהתחלה להצטרף לנבחרת, משום שהיא רואה בעידוד ספורט נחות. לאחר הפצרות של טורנס היא מסכימה לבוא לאימון התרשמות. מיד בתחילת האימון טוענת מיסי כי המהלכים עליהם מתאמנות בנות הנבחרת גנובים מנבחרת אחרת בקליפורניה. טורנס מסרבת להאמין וטוענת כי מדובר בכתיבה מקורית של ביג-רד. טורנס ומיסי נוסעות לשכונת עוני של לוס אנג'לס להתרשם בעצמן. הן צופות באימון של נבחרת ה"קלוברס" ("התילתנים") שנראה דומה מאד לאימון אותו הובילה טורנס. קפטן הקלוברס, איזיס, טוענת כי ביג-רד נהגה לצלם בוידאו את אימוניהן כדי להעתיק את התנועות. עוד טוענת איזיס כי עד כה לא עלה בידיהן להוכיח את עליונתן על הנבחרות האחרות בגלל קושי לממן את עלות ההשתתפות בתחרויות.
מעודדות צמודות הוא סרט מסוג קומדיית נעורים אמריקאית שראה אור בשנת 2000. הסרט, בכיכובה של השחקנית קירסטן דנסט הפך מייד לשובר קופות ועם הזמן התקבע מעמדו כסרט פולחן. לסרט הופקו ארבעה סרטי המשך, והוא עובד למחזמר.
טורנס שיפמן היא נערה המתגוררת בפרבר אמיד של העיר סן דייגו בקליפורניה. נבחרת העידוד של בית הספר בו היא עולה לכיתה הי"ב, ששמה ה"טורוס" ("השוורים"), זכתה חמש פעמים ברציפות בתואר אלופת הארץ. קפטן הנבחרת (שמכונה בסרט "ביג רד" - 'הג'ינג'ית הגדולה') סיימה את לימודיה וטורנס, חברת נבחרת מסורה, נבחרת כמחליפתה.
באימון הראשון אותו מובילה טורנס, נפצעת אחת מחברות הנבחרת (ששמה קרוור). טורנס ומספר חברות נבחרת נוספת יוצאות בקמפיין למציאת מחליפה לקרוור. במהלך הקמפיין הן פוגשות במיסי, תלמידה בעלת רקע בהתעמלות קרקע, שעברה לבית-סיפרן מלוס אנג'לס זה מכבר. למרות כישוריה המתאימים, מסרבת מיסי בהתחלה להצטרף לנבחרת, משום שהיא רואה בעידוד ספורט נחות. לאחר הפצרות של טורנס היא מסכימה לבוא לאימון התרשמות. מיד בתחילת האימון טוענת מיסי כי המהלכים עליהם מתאמנות בנות הנבחרת גנובים מנבחרת אחרת בקליפורניה. טורנס מסרבת להאמין וטוענת כי מדובר בכתיבה מקורית של ביג-רד. טורנס ומיסי נוסעות לשכונת עוני של לוס אנג'לס להתרשם בעצמן. הן צופות באימון של נבחרת ה"קלוברס" ("התילתנים") שנראה דומה מאד לאימון אותו הובילה טורנס. קפטן הקלוברס, איזיס, טוענת כי ביג-רד נהגה לצלם בוידאו את אימוניהן כדי להעתיק את התנועות. עוד טוענת איזיס כי עד כה לא עלה בידיהן להוכיח את עליונתן על הנבחרות האחרות בגלל קושי לממן את עלות ההשתתפות בתחרויות.
בית הלל הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ובית שמאי הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו. שתי הקבוצות השתייכו לזרם הפרושי, שדגל במסורת התורה שבעל פה, ונתנו לגיטימיות זו לזו, על אף מחלוקתיהן ההלכתיות.
מונחים אלה מוזכרים כיום כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים: הלל בגישתו הסובלנית, ושמאי בגישתו הנוקשה יותר.
מרבית המחלוקות בין בית הלל לבין בית שמאי הן האם לגזור גזירות חכמים מחמירות על העם (דעתם של בית שמאי) או גזירות מקלות יותר, אם בכלל (דעתם של בית הלל). ברוב מחלוקות אלו, נקבעה ההלכה לדורות כבית הלל. רצף גזירות יוצא דופן הוא תקנות שמונה עשר דבר שבהן נקבעה הלכה כבית שמאי.
ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה במצוות יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. במסכת עדיות רוכזו כל המקרים היוצאים מהכלל שבהם בית שמאי דווקא מקלים לעומת בית הלל שמחמירים.
הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.
בית הלל הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ובית שמאי הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו. שתי הקבוצות השתייכו לזרם הפרושי, שדגל במסורת התורה שבעל פה, ונתנו לגיטימיות זו לזו, על אף מחלוקתיהן ההלכתיות.
מונחים אלה מוזכרים כיום כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים: הלל בגישתו הסובלנית, ושמאי בגישתו הנוקשה יותר.
מרבית המחלוקות בין בית הלל לבין בית שמאי הן האם לגזור גזירות חכמים מחמירות על העם (דעתם של בית שמאי) או גזירות מקלות יותר, אם בכלל (דעתם של בית הלל). ברוב מחלוקות אלו, נקבעה ההלכה לדורות כבית הלל. רצף גזירות יוצא דופן הוא תקנות שמונה עשר דבר שבהן נקבעה הלכה כבית שמאי.
ככלל, דברי בית שמאי תובעים החמרה במצוות יותר מאשר בית הלל, אך ישנם חריגים לכלל זה. במסכת עדיות רוכזו כל המקרים היוצאים מהכלל שבהם בית שמאי דווקא מקלים לעומת בית הלל שמחמירים.
הביטויים "בית הלל" ו"בית שמאי" משמשים בימינו גם לתיאור גישה מקלה וגישה מחמירה, בהתאמה.
האלכימאי הוא ספר רב־מכר מאת הסופר הברזילאי פאולו קואלו, שיצא בשנת 1988.
הספר מגולל את סיפורו של הנער סנטיאגו, רועה צאן שחולם על אוצר הטמון על יד הפירמידות במצרים. הוא מחליט לעזוב את העדר, שדות המרעה והעולם שהכיר עד כה וללכת בעקבות חלומו. בדרכו הוא פוגש באנשים מגוונים ונקלע למצבים שונים ומשונים שעוזרים לו לבסוף להגיע אל ייעודו. מכל אדם ומכל מצב שהוא נקלע לתוכו, הוא לומד סודות נסתרים לגבי העולם הסובב אותו ודרך התנהלותו, ובסוף המסע מגלה שהאוצר היה כל אותו הזמן בנקודת המוצא שממנה התחיל מסעו.
הסיפור הוא משל המבקש לטעון כי כל הכלים לחיפוש ייעודו של האדם בעולם נמצאים בתוכו, ועליו רק להסתכל פנימה ולגלות אותם.
רבים משווים את האלכימאי לספר הנסיך הקטן, בעיקר מאחר ששניהם מאופיינים בסגנון כתיבה פשוט, קוצר יריעה, דמויות צד שטוחות למדי וניסיון להעביר מסרים על החיים והעולם.
דמותו של מלכיצדק המקבל מעשר חקלאי מן הגיבור, מהווה אזכור למלכיצדק מלך שלם, דמות תנ"כית, אשר על פי הסיפור קיבל מעשר מאברם (כך במקור, כפי שאברהם נקרא אז בטרם נשתנה שמו).
ייתכן שמבנה הסיפור נלקח מסיפור מפורסם - סיפור של רבי שמחה בונים מפשיסחא, בשם "האוצר מתחת לגשר". בשניהם מסופר על איש שחולם חלום על אוצר הטמון במקום מסוים, ויוצא למסע על מנת למצוא את אוצרו. בשניהם האוצר לא נמצא, ומתברר לבסוף על ידי אדם אחר שהאוצר היה כל הזמן בנקודת המוצא, בביתו של האיש. שני הסיפורים מעבירים מסר דומה - ייעודו של אדם בעולם לא נמצא במקום רחוק וחיצוני לו, אלא בתוכו פנימה.
אזכור נוסף למקרא ניתן להבחין כאשר באחד מטיוליו במדבר המקיף את נווה המדבר בו שהה סנטיאגו, הוא מבחין בשני נשרים תוקפים זה את זה בזמן מעופם בשמיים, הוא חווה חיזיון ובו הוא רואה את נווה המדבר מותקף על ידי אחד השבטים המשתתפים במלחמה. הוא מספר זאת למוביל הגמלים, שמייעץ לו לעדכן בחזון את מועצת השבט של נווה המדבר. הוא עושה זאת, וכשאלו מסיימים להתדיין בדבר, מספר לו זקן המועצה שישב במרכזם של זקני השבט, סיפור עתיק שקרה גם הוא במצרים, על עבד שנמצא בתוך בור ונמכר בתור עבד למצרים, וגם הוא היה רואה חזיונות וחלומות ומפרש אותם, ולימים נהיה יועץ למלך בזכות יכולותיו. סיפור זה הוא אזכור לסיפורו של יוסף.
בנוסף מתואר בספר כי "אורים ותומים" הן שתי אבנים, שחורה ולבנה, המסמלות 'כן' ו'לא' בהתאמה, ומשמשות לקבלת החלטות וקריאת סימנים (Omens).
האלכימאי הוא ספר רב־מכר מאת הסופר הברזילאי פאולו קואלו, שיצא בשנת 1988.
הספר מגולל את סיפורו של הנער סנטיאגו, רועה צאן שחולם על אוצר הטמון על יד הפירמידות במצרים. הוא מחליט לעזוב את העדר, שדות המרעה והעולם שהכיר עד כה וללכת בעקבות חלומו. בדרכו הוא פוגש באנשים מגוונים ונקלע למצבים שונים ומשונים שעוזרים לו לבסוף להגיע אל ייעודו. מכל אדם ומכל מצב שהוא נקלע לתוכו, הוא לומד סודות נסתרים לגבי העולם הסובב אותו ודרך התנהלותו, ובסוף המסע מגלה שהאוצר היה כל אותו הזמן בנקודת המוצא שממנה התחיל מסעו.
הסיפור הוא משל המבקש לטעון כי כל הכלים לחיפוש ייעודו של האדם בעולם נמצאים בתוכו, ועליו רק להסתכל פנימה ולגלות אותם.
רבים משווים את האלכימאי לספר הנסיך הקטן, בעיקר מאחר ששניהם מאופיינים בסגנון כתיבה פשוט, קוצר יריעה, דמויות צד שטוחות למדי וניסיון להעביר מסרים על החיים והעולם.
דמותו של מלכיצדק המקבל מעשר חקלאי מן הגיבור, מהווה אזכור למלכיצדק מלך שלם, דמות תנ"כית, אשר על פי הסיפור קיבל מעשר מאברם (כך במקור, כפי שאברהם נקרא אז בטרם נשתנה שמו).
ייתכן שמבנה הסיפור נלקח מסיפור מפורסם - סיפור של רבי שמחה בונים מפשיסחא, בשם "האוצר מתחת לגשר". בשניהם מסופר על איש שחולם חלום על אוצר הטמון במקום מסוים, ויוצא למסע על מנת למצוא את אוצרו. בשניהם האוצר לא נמצא, ומתברר לבסוף על ידי אדם אחר שהאוצר היה כל הזמן בנקודת המוצא, בביתו של האיש. שני הסיפורים מעבירים מסר דומה - ייעודו של אדם בעולם לא נמצא במקום רחוק וחיצוני לו, אלא בתוכו פנימה.
אזכור נוסף למקרא ניתן להבחין כאשר באחד מטיוליו במדבר המקיף את נווה המדבר בו שהה סנטיאגו, הוא מבחין בשני נשרים תוקפים זה את זה בזמן מעופם בשמיים, הוא חווה חיזיון ובו הוא רואה את נווה המדבר מותקף על ידי אחד השבטים המשתתפים במלחמה. הוא מספר זאת למוביל הגמלים, שמייעץ לו לעדכן בחזון את מועצת השבט של נווה המדבר. הוא עושה זאת, וכשאלו מסיימים להתדיין בדבר, מספר לו זקן המועצה שישב במרכזם של זקני השבט, סיפור עתיק שקרה גם הוא במצרים, על עבד שנמצא בתוך בור ונמכר בתור עבד למצרים, וגם הוא היה רואה חזיונות וחלומות ומפרש אותם, ולימים נהיה יועץ למלך בזכות יכולותיו. סיפור זה הוא אזכור לסיפורו של יוסף.
בנוסף מתואר בספר כי "אורים ותומים" הן שתי אבנים, שחורה ולבנה, המסמלות 'כן' ו'לא' בהתאמה, ומשמשות לקבלת החלטות וקריאת סימנים (Omens).
אלכימאי הוא אדם שעסק באלכימיה. עיסוק זה התקיים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים, וחלף מן העולם לאחר שהוחלף בכימיה שצמחה ממנו.
בנוסף לניסיון לגלות את סגולותיהם הכמוסות של החומרים השונים, שאפו האלכימאים להשיג שתי מטרות עיקריות: מציאת הדרך להפיכת מתכות פשוטות וזולות למתכות אצילות ויקרות כמו זהב וכסף, וכן מציאת תרופה אוניברסלית, שתרפא כל מחלה ותאפשר חיי נצח.
אלכימאים רבים האמינו בקיומה של אבן החכמים, חומר מופלא שיכול לסייע להשגת מטרות אלו.
מטרות אלו של האלכימאים לא הושגו, ולעיתים זויפו תוצאות. האלכימאים בתקופה ההֶלֶנִיסְטִית (שמרכזם היה באלכסנדריה) ניסו לייצר זיופי זהב או להקנות מראה מוזהב למסגי מתכות שונות, למשל, טיפול בנחושת על ידי כספית או סגסוגת ארסן לקבלת גוון זהוב.
המאות ה-14–15 היו "תור הזהב" של האלכימיה המיסטית באירופה. ההתקדמות המעשית בהכנת חומרים ופיתוח שיטות עבודה הייתה איטית, והאלכימאים נטו לכתיבה אלגורית ומיסטית.
האלכימאים ערכו ניסויים רבים שתרמו להתפתחות המדע המודרני. האלכימאים פיתחו שיטות מחקר שנשתמרו במידה רבה. חלק נכבד מהידע הנרחב שצברה האלכימיה על תופעות כימיות שונות נשמר בתאוריות הכימיות שהחליפו אותה, גם אם הן חלקו על ההסבר התאורטי שניתן להן. ידע שנצבר על רעלים ותרופות נשתמר גם הוא.
אלכימאי הוא אדם שעסק באלכימיה. עיסוק זה התקיים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים, וחלף מן העולם לאחר שהוחלף בכימיה שצמחה ממנו.
בנוסף לניסיון לגלות את סגולותיהם הכמוסות של החומרים השונים, שאפו האלכימאים להשיג שתי מטרות עיקריות: מציאת הדרך להפיכת מתכות פשוטות וזולות למתכות אצילות ויקרות כמו זהב וכסף, וכן מציאת תרופה אוניברסלית, שתרפא כל מחלה ותאפשר חיי נצח.
אלכימאים רבים האמינו בקיומה של אבן החכמים, חומר מופלא שיכול לסייע להשגת מטרות אלו.
מטרות אלו של האלכימאים לא הושגו, ולעיתים זויפו תוצאות. האלכימאים בתקופה ההֶלֶנִיסְטִית (שמרכזם היה באלכסנדריה) ניסו לייצר זיופי זהב או להקנות מראה מוזהב למסגי מתכות שונות, למשל, טיפול בנחושת על ידי כספית או סגסוגת ארסן לקבלת גוון זהוב.
המאות ה-14–15 היו "תור הזהב" של האלכימיה המיסטית באירופה. ההתקדמות המעשית בהכנת חומרים ופיתוח שיטות עבודה הייתה איטית, והאלכימאים נטו לכתיבה אלגורית ומיסטית.
האלכימאים ערכו ניסויים רבים שתרמו להתפתחות המדע המודרני. האלכימאים פיתחו שיטות מחקר שנשתמרו במידה רבה. חלק נכבד מהידע הנרחב שצברה האלכימיה על תופעות כימיות שונות נשמר בתאוריות הכימיות שהחליפו אותה, גם אם הן חלקו על ההסבר התאורטי שניתן להן. ידע שנצבר על רעלים ותרופות נשתמר גם הוא.
תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל אישיות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מעובדיה או חבריה (תופעה המכונה "תכונת האישיות המשפטית הנפרדת"). ככזה התאגיד כשר לבצע פעולות משפטיות ולשאת בהתחייבויות משפטיות, כאילו היה אדם. התאגיד כפוף לחוקים ולתקנות המיוחדים לסוג התאגידים אליו הוא משתייך. מכלול הדינים העוסקים בתאגידים קרוי דיני תאגידים.
בעלי התאגיד יכולים להיות אדם, קבוצת אנשים או תאגידים אחרים. הקמתו של תאגיד מתחילה עם רישומו בגוף הממונה על כך. סיום קיומו של תאגיד מתבצע על ידי פירוק התאגיד.
בהיות התאגיד אישיות משפטית מלאכותית, סוגי התאגידים ומאפייניהם משתנים ממדינה למדינה לפי חוקיה. בהמשך מתוארים תאגידים נפוצים בישראל. לאחדים מהם, כגון חברה או שותפות, יש מקבילים במדינות רבות.
המשפט הרומי הכיר בסוגים אחדים של תאגידים, בהם המדינה עצמה (Populus Romanus), רשויות מקומיות והתאגדויות פרטיות כגון אגודות קבורה וגילדות של בעלי מלאכה. לגופים אלה הייתה הזכות להחזיק ברכוש, להתקשר בחוזים, לקבל מתנות וירושות, לתבוע ולהיתבע בבתי משפט ולפעול באמצעות נציגים.
גופים שניהלו עסקים והיו בעלי זכויות משפטיות התקיימו ברומא העתיקה ובאימפריה המאורית.
באירופה של ימי הביניים התאגדו כנסיות ורשויות מקומיות, כגון האיגוד של לונדון. הרעיון היה שהתאגיד יתקיים מעבר לתקופת חייו של כל אחד מהחברים בו. עוד פעלו בימי הביניים התאגדויות בצורה של שותפות ושל גילדה. תאגיד מסחרי שנחשב לראשון בעולם הוא מכרה הנחושת בפאלון, בשוודיה, שקיבל בשנת 1347 זיכיון ממגנוס הרביעי, מלך שוודיה.
תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל אישיות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מעובדיה או חבריה (תופעה המכונה "תכונת האישיות המשפטית הנפרדת"). ככזה התאגיד כשר לבצע פעולות משפטיות ולשאת בהתחייבויות משפטיות, כאילו היה אדם. התאגיד כפוף לחוקים ולתקנות המיוחדים לסוג התאגידים אליו הוא משתייך. מכלול הדינים העוסקים בתאגידים קרוי דיני תאגידים.
בעלי התאגיד יכולים להיות אדם, קבוצת אנשים או תאגידים אחרים. הקמתו של תאגיד מתחילה עם רישומו בגוף הממונה על כך. סיום קיומו של תאגיד מתבצע על ידי פירוק התאגיד.
בהיות התאגיד אישיות משפטית מלאכותית, סוגי התאגידים ומאפייניהם משתנים ממדינה למדינה לפי חוקיה. בהמשך מתוארים תאגידים נפוצים בישראל. לאחדים מהם, כגון חברה או שותפות, יש מקבילים במדינות רבות.
המשפט הרומי הכיר בסוגים אחדים של תאגידים, בהם המדינה עצמה (Populus Romanus), רשויות מקומיות והתאגדויות פרטיות כגון אגודות קבורה וגילדות של בעלי מלאכה. לגופים אלה הייתה הזכות להחזיק ברכוש, להתקשר בחוזים, לקבל מתנות וירושות, לתבוע ולהיתבע בבתי משפט ולפעול באמצעות נציגים.
גופים שניהלו עסקים והיו בעלי זכויות משפטיות התקיימו ברומא העתיקה ובאימפריה המאורית.
באירופה של ימי הביניים התאגדו כנסיות ורשויות מקומיות, כגון האיגוד של לונדון. הרעיון היה שהתאגיד יתקיים מעבר לתקופת חייו של כל אחד מהחברים בו. עוד פעלו בימי הביניים התאגדויות בצורה של שותפות ושל גילדה. תאגיד מסחרי שנחשב לראשון בעולם הוא מכרה הנחושת בפאלון, בשוודיה, שקיבל בשנת 1347 זיכיון ממגנוס הרביעי, מלך שוודיה.
יוגה היא פילוסופיה רוחנית ואימון גופני-רוחני שמקורה בתורות החשיבה ההינדיות. כיום נפוצה היוגה בגרסאות שונות ברוב ארצות המערב, לרוב כאימון גופני למטרות בריאות והנאה.
המילה "יוגה" הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוּגְ', Yuj שמשמעותה לאחד, להצטרף ומהמילה יוֹק, Yoke שמשמעותה בסנסקריט לרתום[1] ובהשאלה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא לאיחוד בין המודעות והעצמי הרוחני. מצב בו החושים מתכנסים פנימה (לא מופרעים על ידי גרויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב.
על פי פילוסופיית היוגה, במצב זה התודעה שלווה ואנחנו פוגשים במישור הרוחני, לפי היוגה - הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמאדהי. היוגה היא הדרך כדי להגיע לשלב זה. היא מסע פיזי או מנטאלי ורוחני שמטרתו להרגיע את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים.
יוגה היא גם שם לאחד מששת הזרמים המסורתיים בפילוסופיה ההינדית, המקבלים את הוודות כסמכות העליונה.
היוגה מבקשת לתרום לאיזון הגוף והנפש ולמודעות והכרה עצמית.
יוגה היא פילוסופיה רוחנית ואימון גופני-רוחני שמקורה בתורות החשיבה ההינדיות. כיום נפוצה היוגה בגרסאות שונות ברוב ארצות המערב, לרוב כאימון גופני למטרות בריאות והנאה.
המילה "יוגה" הנגזרת משורש המילה הסנסקריטית: יוּגְ', Yuj שמשמעותה לאחד, להצטרף ומהמילה יוֹק, Yoke שמשמעותה בסנסקריט לרתום[1] ובהשאלה לכוון, לרכז את תשומת הלב, ליישם. הכוונה היא לאיחוד בין המודעות והעצמי הרוחני. מצב בו החושים מתכנסים פנימה (לא מופרעים על ידי גרויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב.
על פי פילוסופיית היוגה, במצב זה התודעה שלווה ואנחנו פוגשים במישור הרוחני, לפי היוגה - הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמאדהי. היוגה היא הדרך כדי להגיע לשלב זה. היא מסע פיזי או מנטאלי ורוחני שמטרתו להרגיע את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים.
יוגה היא גם שם לאחד מששת הזרמים המסורתיים בפילוסופיה ההינדית, המקבלים את הוודות כסמכות העליונה.
היוגה מבקשת לתרום לאיזון הגוף והנפש ולמודעות והכרה עצמית.
נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו.
גבולותיה המקובלים כיום הם בצפון-מזרח רחוב פינס, בדרום-מזרח ואדי שבו עברה מסילת הרכבת יפו–ירושלים (כיום נסלל בו הקו האדום של הרכבת הקלה), בדרום-מערב חניון מנשייה ובצפון-מערב רחוב שבזי.
היוזמה להקמת השכונה באה מחברת "עזרת ישראל" מיפו, שהוקמה במטרה לפעול לטובת הציבור. החברה נוסדה על ידי אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. המפעל הראשון של החברה היה הקמת בית חולים לעניי העיר ולפועלי המושבות שביקרו אצל רופאי העיר. פייבל כהנוב, שהיה מזכיר החברה, כותב, כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית חדשה על גבול יפו. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים וחילקו אותו לחלקות, אותן מכרו אחר כך לתושבי יפו. השכונה נועדה להיקרא בשם "נוה שלום", אך כאשר ניגשו לבנייה, הגיעו למסקנה כי לצורך חפירת באר מים יידרש מהם סכום כסף נכבד נוסף שאין ברשותם, ולכן נווה שלום הוקמה למעשה רק בשנת 1890.
נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו.
גבולותיה המקובלים כיום הם בצפון-מזרח רחוב פינס, בדרום-מזרח ואדי שבו עברה מסילת הרכבת יפו–ירושלים (כיום נסלל בו הקו האדום של הרכבת הקלה), בדרום-מערב חניון מנשייה ובצפון-מערב רחוב שבזי.
היוזמה להקמת השכונה באה מחברת "עזרת ישראל" מיפו, שהוקמה במטרה לפעול לטובת הציבור. החברה נוסדה על ידי אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. המפעל הראשון של החברה היה הקמת בית חולים לעניי העיר ולפועלי המושבות שביקרו אצל רופאי העיר. פייבל כהנוב, שהיה מזכיר החברה, כותב, כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית חדשה על גבול יפו. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים וחילקו אותו לחלקות, אותן מכרו אחר כך לתושבי יפו. השכונה נועדה להיקרא בשם "נוה שלום", אך כאשר ניגשו לבנייה, הגיעו למסקנה כי לצורך חפירת באר מים יידרש מהם סכום כסף נכבד נוסף שאין ברשותם, ולכן נווה שלום הוקמה למעשה רק בשנת 1890.
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
ברזל הוא היסוד העיקרי בהרכב כדור הארץ מבחינת מסה, והרביעי בהרכב קרום כדור הארץ. יש לו שימושים רבים בתרבות האנושית עוד מתקופות פרהיסטוריות. שיטות להפקת ברזל ועיבודו התפתחו בעיקר החל מהמאה ה-19 והביאו לפיתוח התעשייה הכבדה, בה הברזל הוא היסוד המופק בכמות הרבה ביותר. בתרבות המודרנית ברזל הוא מרכיב עיקרי בבנייה ובייצור מכונות, כלים ומוצרי צריכה רבים.
הברזל הוא החומר הפרומגנטי הראשון שזוהה, ותכונה זו קרויה על שמו. תכונה זו גורמת לברזל להימשך אל קוטבי מגנט ומאפשרת יצירת מגנטים מברזל.
בבעלי חיים, הברזל הוא מינרל קורט החיוני לבניית התרכובת האורגנית הם, אשר מאפשרת נשיאת חמצן על ידי תאי דם אדומים. כמו כן הברזל משמש בשמירת החמצן בתוך רקמת תא בתוך מיוגלובין.
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
ברזל הוא היסוד העיקרי בהרכב כדור הארץ מבחינת מסה, והרביעי בהרכב קרום כדור הארץ. יש לו שימושים רבים בתרבות האנושית עוד מתקופות פרהיסטוריות. שיטות להפקת ברזל ועיבודו התפתחו בעיקר החל מהמאה ה-19 והביאו לפיתוח התעשייה הכבדה, בה הברזל הוא היסוד המופק בכמות הרבה ביותר. בתרבות המודרנית ברזל הוא מרכיב עיקרי בבנייה ובייצור מכונות, כלים ומוצרי צריכה רבים.
הברזל הוא החומר הפרומגנטי הראשון שזוהה, ותכונה זו קרויה על שמו. תכונה זו גורמת לברזל להימשך אל קוטבי מגנט ומאפשרת יצירת מגנטים מברזל.
בבעלי חיים, הברזל הוא מינרל קורט החיוני לבניית התרכובת האורגנית הם, אשר מאפשרת נשיאת חמצן על ידי תאי דם אדומים. כמו כן הברזל משמש בשמירת החמצן בתוך רקמת תא בתוך מיוגלובין.
ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים. במצב אחד המדען מחולל שינוי משמעותי ויזום במערכת הנחקרת, או במודל למערכת כזו ובמצב השני המדען אינו מחולל שינוי כזה. העובדה שהשינוי המשמעותי במערכת נעשה ביוזמת המדען מאפשרת לדעת מה הם קשרי הסיבה והמסובב במערכת הנחקרת.
הניסוי המדעי נבדל מהתצפית המדעית בכך שבתצפית מדעית לא מחוללים שינוי משמעותי במערכת הנחקרת ונבדל מחיפוש פתרונות בניסוי וטעייה בכך שהוא מחייב השערה ומחייב השוואה בין מצבים. הניסוי הוא אחד הכלים החשובים ביותר להעשרת המידע על העולם הפיזי בגישה אמפירית.
ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים. במצב אחד המדען מחולל שינוי משמעותי ויזום במערכת הנחקרת, או במודל למערכת כזו ובמצב השני המדען אינו מחולל שינוי כזה. העובדה שהשינוי המשמעותי במערכת נעשה ביוזמת המדען מאפשרת לדעת מה הם קשרי הסיבה והמסובב במערכת הנחקרת.
הניסוי המדעי נבדל מהתצפית המדעית בכך שבתצפית מדעית לא מחוללים שינוי משמעותי במערכת הנחקרת ונבדל מחיפוש פתרונות בניסוי וטעייה בכך שהוא מחייב השערה ומחייב השוואה בין מצבים. הניסוי הוא אחד הכלים החשובים ביותר להעשרת המידע על העולם הפיזי בגישה אמפירית.
ארץ ישראל (הנקראת בערבית فلسطين, בתעתיק לעברית: פלסטין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט. כיום בשטחי מדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה, ויש המרחיבים את ההגדרה גם לחלקים נוספים הנשלטים כיום על ידי מצרים, עיראק וסעודיה. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לשטחי פלשתינה א"י המנדטורית, כיום במדינת ישראל.
לארץ ישראל, השוכנת במיקום אסטרטגי בין מצרים, סוריה וחצי האי ערב, נודעה חשיבות רבה מבחינה דתית, תרבותית, מסחרית ופוליטית. האזור אוכלס ונשלט בידי עמים רבים, ובהם המצרים הקדמונים, כנענים, עברים, אשורים, בבלים, פרסים, יוונים, רומאים, פרתיים, ערבים-מוסלמיים, צלבנים, ממלוכים, עות'מאנים, בריטים, ישראלים, ירדנים, מצריים ופלסטינים. כיום, באזור ארץ ישראל חיים מספר כמעט שווה של יהודים-ישראלים וערבים-מוסלמיים.[1]
בארץ ישראל התחולל חלק ניכר מן ההיסטוריה היהודית, ועל פי התנ"ך היא הארץ אותה הבטיח אלוהים לזרעם של אברהם ויצחק, ולאחר מכן לזרעו של יעקב הקרוי בתנ"ך גם בשם "ישראל". לכן העם היהודי, "בני ישראל", רואים בה מרכז לאומי יהודי. כמו כן, מוסלמים ונוצרים רבים רואים בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה.
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היה האזור מקום לסכסוך לאומי, בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלסטינית. כיום, למעט רצועת עזה, כל שטחה של הארץ, שהיה לפני קום המדינה תחת שלטון המנדט הבריטי, נשלט על ידי מדינת ישראל. גבולותיה של ישראל מוכרים בינלאומית כקו הירוק.[2] יהודה ושומרון, השוכנים בליבה של הארץ, מוחזקים צבאית על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים, ומיושבים חלקית בישראלים שהתנחלו באזור. המחלוקת על מעמדו של שטח זה מהווה את אחד מנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ארץ ישראל (הנקראת בערבית فلسطين, בתעתיק לעברית: פלסטין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט. כיום בשטחי מדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה, ויש המרחיבים את ההגדרה גם לחלקים נוספים הנשלטים כיום על ידי מצרים, עיראק וסעודיה. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לשטחי פלשתינה א"י המנדטורית, כיום במדינת ישראל.
לארץ ישראל, השוכנת במיקום אסטרטגי בין מצרים, סוריה וחצי האי ערב, נודעה חשיבות רבה מבחינה דתית, תרבותית, מסחרית ופוליטית. האזור אוכלס ונשלט בידי עמים רבים, ובהם המצרים הקדמונים, כנענים, עברים, אשורים, בבלים, פרסים, יוונים, רומאים, פרתיים, ערבים-מוסלמיים, צלבנים, ממלוכים, עות'מאנים, בריטים, ישראלים, ירדנים, מצריים ופלסטינים. כיום, באזור ארץ ישראל חיים מספר כמעט שווה של יהודים-ישראלים וערבים-מוסלמיים.[1]
בארץ ישראל התחולל חלק ניכר מן ההיסטוריה היהודית, ועל פי התנ"ך היא הארץ אותה הבטיח אלוהים לזרעם של אברהם ויצחק, ולאחר מכן לזרעו של יעקב הקרוי בתנ"ך גם בשם "ישראל". לכן העם היהודי, "בני ישראל", רואים בה מרכז לאומי יהודי. כמו כן, מוסלמים ונוצרים רבים רואים בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה.
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היה האזור מקום לסכסוך לאומי, בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלסטינית. כיום, למעט רצועת עזה, כל שטחה של הארץ, שהיה לפני קום המדינה תחת שלטון המנדט הבריטי, נשלט על ידי מדינת ישראל. גבולותיה של ישראל מוכרים בינלאומית כקו הירוק.[2] יהודה ושומרון, השוכנים בליבה של הארץ, מוחזקים צבאית על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים, ומיושבים חלקית בישראלים שהתנחלו באזור. המחלוקת על מעמדו של שטח זה מהווה את אחד מנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
